בעלי כלבים רבים נדהמים לגלות שכלבם אוכל צואה, תופעה המכונה קופרופגיה. מדובר בהתנהגות לא נעימה עבור הבעלים, אך טבעית למדי בקרב כלבים. ישנם מצבים שבהם אכילת צואה נחשבת לנורמלית. אך ישנם מקרים בהם היא עשויה להעיד על בעיה רפואית או התנהגותית. הבנת הגורמים לכך היא הצעד הראשון בדרך לפתרון הבעיה ולשיפור איכות החיים של הכלב.
ישנם כלבים שאוכלים צואה מתוך אינסטינקט, בדומה לאמותיהם שמניקות ומלקקות את הגורים כדי לשמור על ניקיון המלונה. מדובר בהתנהגות טבעית לחלוטין, שמטרתה לשמור על סביבת המחיה מסודרת ולהרחיק מזהמים וטורפים פוטנציאליים. כלבים מסוימים גם עשויים לאכול צואה של בעלי חיים אחרים. משום שהיא עשויה להכיל שאריות מזון לא מעוכלות או רכיבים תזונתיים שעשויים להיראות להם מושכים. עם זאת, כאשר כלב בוגר מתחיל לאכול צואה של עצמו או של כלבים אחרים, מדובר בהתנהגות חריגה שדורשת התייחסות.
כאשר כלב מתחיל לאכול צואה, במיוחד אם מדובר בהתנהגות חדשה, יש לשקול גורמים רפואיים שיכולים להיות קשורים לכך. כלבים עלולים לנסות לאכול קקי אם הם סובלים ממחסור תזונתי, שהכלב לא אוכל, טפילים במערכת העיכול, סוכרת אצל כלבים או בעיות בתפקוד הלבלב, הכבד או המעי. לעיתים, קופרופגיה עלולה להיות סימן לכך שהכלב אינו מקבל מספיק רכיבים תזונתיים מהמזון שהוא אוכל, או שהוא חווה בעיות עיכול. אם בנוסף לאכילת הצואה מופיעים תסמינים נוספים כמו ירידה במשקל, שינויים בהתנהגות, עייפות, שלשולים או הקאות אצל כלבים, יש לפנות לוטרינר לבדיקה מעמיקה.
כלבים עשויים לפתח הרגל של אכילת צואה מתוך חרדת נטישה אצל כלבים או לחץ נפשי. כלבים שחוו עונשים קשים בגיל צעיר על עשיית צרכים בבית עלולים לפתח פחד ולנסות "להעלים" את הראיות. גם חרדת נטישה או שהייה ממושכת בכלוב או חלל קטן ללא גירוי מנטלי יכולים להוביל להתנהגות זו. חלק מהכלבים משתמשים באכילת צואה כהתנהגות עקירה. מעשה שנעשה בתגובה למצוקה רגשית כדי להרגיע את עצמם. לכן, יש לבדוק אם ישנם גורמים חיצוניים הגורמים לכלב ללחץ ולנסות לספק לו סביבה רגועה ומלאת חוויות חיוביות.
על מנת למנוע מכלב לאכול קקי, יש ליישם מספר שיטות במקביל. בראש ובראשונה, יש להגביל את הגישה של הכלב לצואה על ידי ניקוי מהיר של אזור המחיה שלו. אם הכלב נמשך לארגז החול של החתול, ניתן להגבילו באמצעות מחסום כמו גדר גורים או להניח את הארגז במקום גבוה שאליו הכלב לא יכול להגיע או רצועות לכלבים. במהלך הטיולים, מומלץ לפקח על הכלב ולמנוע ממנו גישה לצואה ברחוב או בגינה הציבורית. בנוסף, ניתן לאמן את הכלב להגיב לפקודות כמו "עזוב את זה" כדי למנוע ממנו להתקרב לקקי.
אחת הדרכים היעילות ביותר למניעת קופרופגיה היא חיזוק חיובי. כאשר הכלב עושה את צרכיו מבלי לנסות לאכול אותם, יש לשבח אותו ולהציע לו חטיפים לכלבים. חשוב להתמקד בתגמול התנהגות נכונה במקום להעניש על התנהגות שלילית. כיוון שעונשים עלולים להחמיר את הבעיה ולגרום לכלב להיות חרדתי יותר. ישנם מקרים שבהם שימוש בצעצועים אינטראקטיביים או במשחקי פאזל יכול לעזור להפנות את תשומת לבו של הכלב לפעילויות חיוביות יותר ולמנוע ממנו לעסוק בהרגל הלא רצוי.
במקרים בהם אכילת הצואה הפכה להרגל ממושך, ניתן לנסות תוספים קופרופגיים שמשנים את טעמה של הצואה והופכים אותה לפחות אטרקטיבית לכלב. כמו כן, פרוביוטיקה לכלבים ותוספי תזונה יכולים לסייע בשמירה על איזון בריא של חיידקי המעיים ולמנוע בעיות עיכול. במיוחד אם ההתנהגות נובעת מתת-ספיגה של רכיבים תזונתיים. עם זאת, יש לזכור כי תוספים לבדם אינם מהווים פתרון קסם ויש לשלב אותם עם אילוף מתאים.
אם כל השיטות שנוסו לא צלחו והכלב עדיין ממשיך לאכול צואה, ייתכן שמדובר בהרגל מבוסס הדורש התערבות מקצועית. במקרה כזה, מומלץ לפנות למומחה להתנהגות כלבים, שיוכל להציע תוכנית מותאמת אישית לשינוי ההתנהגות. ייעוץ מקצועי יכול לסייע בזיהוי הגורמים לבעיה ולספק כלים אפקטיביים להתמודדות עם המצב.
טרייר וכלבי ריח, כמו ביגל, סקרנים ונמשכים לריחות מעניינים. אם הם הולכים בעקבות האף שלהם כדי לחרבן, הם עלולים לאכול אותו מתוך סקרנות, רעב או שעמום. לברדור רטריבר ידועים לשמצה בניסיון לאכול פריטים שאינם מזון, שיכולים לכלול צעצועים, גרביים ואפילו קקי. ומחקר משנת 2018 על קופרופגיה של כלבים דיווח שלכלבי צאן שטלנד יש סיכוי גבוה יותר לאכול קקי, בהשוואה לגזעים אחרים במחקר.
קופרופגיה היא תופעה מוכרת בעולם הכלבים. אך היא אינה חייבת להפוך להרגל קבוע. הבנת הגורמים האפשריים לכך והתמודדות איתם בשיטות של חיזוק חיובי, מניעת גישה לצואה, ומתן תחליפים מתאימים יכולים לסייע לכלב להיגמל מההתנהגות הלא רצויה. במקרה של חשד לבעיה רפואית או חרדתית, מומלץ לפנות לווטרינר או למומחה להתנהגות כלבים. עם התמדה, סבלנות וטיפול נכון, ניתן להבטיח לכלב חיים בריאים ומאוזנים יותר.
