אם יש לך מתקן קרח אוטומטי במקפיא שלך, סביר להניח ששמת לב שהכלב שלך מגיע בריצה בכל פעם שהוא שומע אותך ממלא כוס. הכלב, בסקרנותו הטבעית, תוהה האם אתה מחזיק עבורו פינוק קפוא טעים. אך האם באמת כדאי לתת לכלבים קוביות קרח? למרות שהרעיון נראה תמים, ישנם מספר גורמים שצריך לקחת בחשבון לפני שמאפשרים לכלב לנשנש קרח. מומחים וטרינרים מספקים תובנות מעניינות לגבי בטיחות הקרח לכלבים והשפעותיו האפשריות.
בעבר, נפוצה טענה ויראלית ברשת שטענה כי מתן קוביות קרח לכלב הוביל לנפיחות חמורה בקיבה – מצב מסכן חיים בו הקיבה מתרחבת ומתפתלת. אמנם אין עדויות חד-משמעיות לקשר ישיר בין קרח לנפיחות. אך, ישנם וטרינרים הסבורים כי שתיית מים בכמות גדולה מדי ובמהירות, עם או בלי קרח, יכולה להגביר את הסיכון למצב זה. במיוחד בקרב כלבים מגזעים גדולים ובעלי חזה עמוק.
למרות זאת, אין הוכחה מדעית לכך שאכילת קרח לבדה עלולה לגרום לנפיחות מסכנת חיים. עם זאת, קיימות סכנות אחרות הקשורות לקרח, כמו נזק לשיניים. וטרינרית בכירה, ד"ר פאם ניקולס, מסבירה שקוביות קרח עלולות לפגוע באמייל השן של הכלב ואף לגרום לשבירת שיניים. במיוחד אצל כלבים שאוהבים לנשוך בחוזקה.
בני אדם נהנים מקרח בקיץ, וייתכן שהנטייה שלנו להניח שכלבים מרגישים כמונו גורמת לנו לרצות לחלוק איתם קוביות קרח. עם זאת, כלבים אינם זקוקים לקרח כדי להתרענן. לאחר פעילות גופנית מאומצת או חשיפה לחום, מים קרים מהברז מספקים רענון מספק לכלבים. למעשה, מתן קרח אינו מספק יתרון משמעותי לכלב מבחינת הידרציה או קירור.
אם בכל זאת רוצים להעניק לכלב מעט קרח, ישנה דרך בטוחה יותר לעשות זאת. במקום לתת לו קוביות קרח שלמות, עדיף להגיש לו קרח כתוש. קרח גרוס מפחית את הסיכון לפגיעה בשיניים ומקל על הכלב ללעוס אותו בבטחה. ככלל, עדיף להימנע מהתעסקות מיותרת עם קוביות קרח גדולות שעלולות לגרום לשברים בשיניים ולבצע בחירה חכמה יותר עם קרח כתוש.
גורים מתחילים בבקיעת שיניים בגיל 4-6 חודשים, והשיניים החדשות עלולות לגרום להם לאי נוחות. חלק מהבעלים מנסים להקל על הכאב באמצעות מתן קוביות קרח. אך זהו פתרון לא מומלץ. קוביות קרח קשות מדי ועלולות לגרום לכאבים ולהגביר את הדחף ללעוס חפצים אחרים בבית, כמו כריות או רהיטים.
פתרון טוב יותר הוא להקפיא מטלית לחה ולתת לגור ללעוס אותה. אך גם בכך יש לנקוט בזהירות, כדי שהגור לא יתרגל ללעוס בדים. האפשרות הטובה ביותר היא לספק לגור צעצועים לכלבים המיועדים ללעיסה רכים וגמישים שנועדו במיוחד להקלת הכאב בעת בקיעת שיניים.
כלבים אינם מזיעים כמו בני אדם, והם מקררים את עצמם בעיקר דרך התנשפות וכפות הרגליים. כלבים גדולים מגזעים צפוניים, כמו סמויד או האסקי, וכן כלבים בעלי חוטם קצר (ברכיצפלים) כמו טרייר בוסטון ופאג, רגישים במיוחד לחום ועלולים לסבול ממכת חום בקלות רבה יותר.
אם כלבך סובל מחום קיצוני, עדיף לקרר אותו בדרך יעילה יותר מאשר מתן קרח. יש להציע לכלב צל, מקום מוצל ומים טריים בכל עת. במקרה של סימני מכת חום – כמו התנשפות מוגברת, ריר סמיך וחניכיים אדומות – יש לקרר את הכלב בעזרת מים קרירים על בטנו וכפות רגליו. ולאחר מכן, לפנות מיד לווטרינר לקבלת טיפול חירום.
למרות שאין הוכחה חד-משמעית לכך שקוביות קרח מסוכנות לכלבים, הן גם לא מספקות יתרון תזונתי או בריאותי משמעותי. אם רוצים להעניק לכלב משהו קריר, עדיף לבחור בקרח כתוש ולא בקוביות קשות שעלולות לגרום לנזק לשיניים. עבור גורים, עדיף להימנע ממתן קרח לחלוטין ולספק להם צעצועי לעיסה מתאימים.
במקום לתת לכלב קוביות קרח כדי לקרר אותו, מומלץ לוודא שהוא שותה מספיק מים טריים, נמצא בסביבה מוצלת ולא חשוף לשמש ישירה במשך זמן רב. אם יש סימנים למכת חום, יש לקרר את גופו בעזרת מים קרים ולהתייעץ עם וטרינר. בשורה התחתונה, קוביות קרח הן לא סכנה מידית לכלבים, אך גם לא פתרון אידיאלי. ולכן, עדיף לבחור באלטרנטיבות בטוחות ויעילות יותר.
