אם יש לכם כלב, סביר להניח שראיתם אותו לפחות פעם אחת טועם קצת דשא. לעיתים זה נראה כאילו הוא פשוט נהנה מהמרקם והצבע הירוק, ובמקרים אחרים – ההתנהגות הזו מלווה בהקאות או חוסר נוחות. מדובר בתופעה נפוצה, אך כזו שמעוררת לא מעט שאלות. האם מדובר בצורך גופני? בהרגל מוזר? או אולי בסימן לבעיה רפואית? במאמר זה נצלול לעומק ונבדוק את הסיבות שבגללן כלבים אוכלים דשא, נבין מתי מדובר בהתנהגות נורמלית לחלוטין ומתי כדאי לפנות לייעוץ מקצועי – וכמובן, נציע פתרונות פשוטים ויעילים להתמודדות.
אכילת דשא היא אחת ההתנהגויות המוזרות אך הנפוצות ביותר אצל כלבים, ולעיתים רבות היא מפתיעה גם בעלי כלבים מנוסים. למרות שזו התנהגות שנראית חריגה, יש לה לרוב הסברים הגיוניים שקשורים לצרכים פיזיים, נפשיים או תזונתיים של הכלב. להלן כמה מהסיבות השכיחות שבגללן כלבים עשויים לאכול דשא, יחד עם דרכי התמודדות מתאימות לכל מצב.
אחת הסיבות השכיחות ביותר לאכילת דשא בקרב כלבים היא פשוט שעמום. בדיוק כמו שאנחנו נוטים לפנות לחטיף כשאין לנו תעסוקה – כך גם הכלבים. כלב שלא מקבל גירוי פיזי ומנטלי באופן קבוע, עשוי להתחיל לחפש תעסוקה עצמאית, ולעיתים הבחירה נופלת על הדשא שבחצר.
לעיסת דשא, בדומה לחפירה באדמה או לנשיכה של נעליים, היא דרך עבור הכלב להעסיק את עצמו ולהוציא אנרגיה. מעבר לכך, עצם הפעולה עצמה יכולה להיות מהנה עבורו – היא מפעילה את חושי הריח והטעם, ויוצרת גירוי חושי שמהווה תחליף לפעילות מנטלית חסרה.
ככל שהכלב יקבל גירויים מתאימים, כך הסיכוי שיפנה לדשא כדי "להתעסק עם משהו" – יקטן משמעותית.
סיבה נפוצה נוספת לאכילת דשא היא חוסרים תזונתיים, ובפרט מחסור בסיבים. מחקרים מצביעים על כך שכלבים (וגם חתולים) שניזונים מתפריט דל בסיבים תזונתיים, עלולים לחפש מקורות טבעיים נוספים לסיבים – והדשא הופך לאחת הבחירות הראשונות.
הסיבים משחקים תפקיד חשוב בעיכול. הם תורמים לפעילות מעיים תקינה, תומכים בבריאות המעי הגס ומסייעים ביצירת תחושת שובע. כלב שלא מקבל מספיק סיבים, עשוי לנסות להשלים את החסר בעצמו – ולעיתים בדרך הפחות אופטימלית.
מותגי מזון מומלצים לדוגמה: ריגל הוליסטיק, נטורל באלאנס, נאו, גו, נוטריאנס, אינסטינקט. כולם מציעים נוסחאות עשירות ובריאות שמספקות את כל מה שהכלב צריך.
כלבים אוכלים דשא גם כדי לנסות להקל על בעיות במערכת העיכול – בין אם מדובר בגזים, נפיחות או תחושת אי נוחות כללית. ישנה סברה רווחת בקרב בעלי מקצוע, לפיה אכילת דשא היא דרך טבעית של הכלב לעורר הקאה ולהוציא מזון שאינו מעוכל או חומרים שגרמו לו תחושת אי נוחות.
במקרים כאלה, ההתנהגות מלווה לרוב בהקאה זמן קצר לאחר האכילה. אם זה אירוע חד פעמי – אין סיבה להיבהל. עם זאת, אם הכלב עושה זאת לעיתים תכופות, כדאי להתייעץ עם הווטרינר.
כמו ילדים קטנים, גם כלבים סקרנים מטבעם. הם מריחים, טועמים ובודקים – והדשא מהווה גירוי חושי נגיש ומעניין במיוחד. לפעמיםזה פשוט בסקרנות, ולעיתים הרגל נרכש.
ייתכן גם שהכלב חיקה כלב אחר שראה אותו אוכל דשא – ובמהרה אימץ את ההתנהגות. כמו כן, כלבים מסוימים פשוט אוהבים את התחושה, המרקם או אפילו הטעם של הדשא.
כלבים הם יצורים של הרגלים. אם תצליחו לנתב את ההתנהגות למשהו חיובי – תופתעו עד כמה מהר היא יכולה להיעלם.
למרות שאכילת דשא היא נפוצה יחסית ואף נורמלית, ישנם מקרים שבהם היא עלולה להעיד על בעיה רפואית חמורה:
במקרים כאלה – אל תהססו. עדיף לבדוק, לשלול בעיות רפואיות, ולהיות רגועים. לפעמים מדובר במשהו פשוט כמו, אך לעיתים זו הדרך של הכלב לסמן שמשהו לא תקין.
אכילת דשא היא התנהגות נפוצה בקרב כלבים, אך אין לה תשובה אחת פשוטה. עבור כלב אחד זו יכולה להיות דרך להעביר את הזמן, בעוד שאחר עושה זאת בגלל חוסרים תזונתיים או קושי במערכת העיכול. הדרך להבין מה עומד מאחורי ההתנהגות היא להתבונן, לשאול שאלות, ולפנות לאנשי מקצוע במידת הצורך.
אל תמהרו להיבהל – אך גם אל תתעלמו. כשנותנים מענה נכון – בין אם זה גירוי מתאים, מזון איכותי או פתרון רפואי – ניתן להפחית משמעותית את ההתנהגות ואף למנוע אותה לגמרי. אחרי הכול, כלב שמרגיש טוב, עסוק ומוזן היטב – לרוב יעדיף לכרסם חטיף… ולא דשא.
